שוקרון סלם אליהו נ' הכשרת הישוב-חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

התובע עבד כנהג משאית שכיר אצל הנתבעת 2.

ביום 5.5.06 התבקש התובע על ידי קצין הבטיחות של נתבעת 2 לשטוף את המנוע, כדי לגלות מקור נזילת שמן שהיתה מן המנוע. התובע שפך סבון על המנוע וכאשר עלה על הגלגל על מנת לשטוף את הסבון החליק ונפל. על פי קביעת המל"ל, בתביעה לנכות שהגיש התובע, לא נותרה לו נכות צמיתה כתוצאה מהאירוע ואולם נקבעו לו 20% נכות זמנית למשך כחודש, (5.8.06 – 9.9.06).

הנתבעת 1 הינה המבטחת של המשאית, הנתבע 2 הוא המעביד והנתבעת 3 מבטחת של הנתבעת 2 בביטוח "אחריות מעבידים".

השאלות שבמחלוקת הן:

א. האם האירוע שבו נפל התובע בעת שטיפת המנוח הוא תאונת דרכים.

ב. אם האירוע אינו תאונת דרכים האם היתה רשלנות של הנתבעת 2 והאם היתה רשלנות תורמת של התובע עצמו.

ג. בהנחה שמדובר בתאונת דרכים או שהיתה רשלנות מה הפיצוי המגיע לתובע.

האם האירוע תאונת דרכים:

על מנת שטיפול ברכב יחשב כתאונת דרכים צריך, על פי הוראות החוק, שהאירוע יהיה "תיקון דרך" כמשמעותו בחוק הפלת"ד. על פי הפסיקה טיפול שנעשה בחצרים ולא תוך כדי נסיעה אינו מהווה טיפול דרך ולפיכך אינו מהווה תאונת דרכים.

בנדון דנן, מדובר בטיפול שנעשה למנוע המשאית כאשר המשאית כבויה ועומדת במקום המיועד לשטיפתה. ברור איפוא שאין מדובר בטיפול דרך. גם העובדה שבתום השטיפה היה צריך להעביר את המשאית למוסך אינו הופך את השטיפה לטיפול דרך ואינו הופך את האירוע לתאונת דרכים. לאור העובדה שאין מדובר בתאונת דרכים יש לדחות את התביעה נגד הנתבעת 1 שנתבעה כמבטחת המשאית.

האם יש רשלנות של הנתבעת 2 ורשלנות תורמת של התובע?

אין ספק כי קיימת חובת זהירות מושגית וקונקרטית של הנתבעת 2 כלפי התובע שהוא כאמור, עובד שכיר שלה. הנתבעת 2 שדורשת מנהג המשאית לשטוף אותה כולל שטיפת מנוע אמורה להעמיד לנהגים (שהשטיפה אינו המקצוע הקבוע שלהם) את התנאים האופטימלים לביצוע העבודה בנדון דנן, הנתבעת 2 לא נתנה לתובע אמצעים פשוטים שהיו יכולים לפשט את תהליך השטיפה, סולם או שרפרף גבוה. התוצאה היא שהתובע נאלץ לעלות על גלגל המשאית כפי לשטוף את הסבון ששפך קודם לכן ולפיכך אין ספק שהנתבעת 2 לא עמדה בחובת הזהירות המוטלת עליה והיה עליה לצפות שמי ששוטף בצורה כזו את המשאית עלול ליפול. לפיכך, ככל שנגרמו לתובע נזקים כתוצאה מן התאונה, על הנתבעות 2 ו- 3 לפצות אותו בגינם.

לא מצאתי שישנה רשלנות תורמת כלשהי של התובע שביצע את שהתבקש לבצע על ידי קצין הבטיחות תוך שימוש באמצעים שניתנו לו (סבון וצינור שטיפה) ומבלי שניתנה לו אפשרות אחרת לבצע את השטיפה אלא דרך עליה על גלגל המשאית.

הנזקים:

כאמור, לתובע שנבדק על ידי ועדה רפואית של המל"ל לצורך קביעת נכות מעבודה, לא נותרה נכות צמיתה ונקבעה לו נכות זמנית למשך כחודש. לתובע ניתנו ימי מחלה כמפורט בתצהירו ואולם לא הוכח ולא נטען שהתובע לא קיבל שכר תמורת ימים אלה בנסיבות אלה נראה כי יש מקום לקבוע סכום פיצוי גלובלי שיביא בחשבון את כל הנתונים הנ"ל (העדר נכות צמיתה, נכות זמנית וימי היעדרות) ולפיכך אני מחייב את הנתבעות 2 ו- 3 לשלם לתובע סך של 12,000 ₪ וכן את הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד + מע"מ.

התביעה נגד הנתבעת 1 נדחית ובנסיבות הענין איני עושה צו להוצאות בגין דחיה זו.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, כ' אלול תש"ע, 30 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: